%20(6).png)
כשהחלטתי להביא ילד לעולם, ידעתי שאהפוך להיות שחקנית משנה בהצגת חיי, שיוולד שחקן ראשי שיאירו עליו הזרקורים. אהבתי את הרעיון, הרי אף פעם לא ממש אהבתי את אור הזרקורים. במובן מסוים, הייתי כבר בילדותי שחקנית משנה.
כשהשחקנית הראשית שלי הגיחה אל העולם, הבנתי באחת את כובד האחריות ועומק התסריט. ידעתי שהאחריות הזו גדולה עליי, אך נמנעתי מלבקש עזרה. תדמית ה”סופר-אמא” עמדה לנגד עיניי והעדפתי להתפלל שכוח האנרציה יעלים את פחדיי ורגשותיי הקשים. במקביל, העליתי הצגה מרשימה אל מול הסביבה, והתסריט נשמע בערך כך:
הכל תחת שליטה.
אני מסתדרת.
הכל נהדר.
אני לא זקוקה לעזרה.
ילדים זו שמחה.
אושר גדול.
וכמו דוקטור ג’קיל ומיסטר הייד, חייתי בדואליות: מצד אחד, דמות הסופר-אמא, המושלמת, בשליטה, ומצד שני- הדמות שהסתרתי: אמא מתפוררת (כי אסור להתפורר).
ואני רוצה להגיד היום- בואו נחזיר את התפקיד הראשי אלינו!
אחד מהפרדוקסים הגדולים של האימהות הוא, שהנטייה הטבעית שלנו היא נתינה ללא גבולות לילדינו (גם במחיר של ויתור על עצמנו). אנחנו מקבלות בברכה את משחק המשנה, ומבחינתנו “הכל למען הילדים.”
לתת לעצמי זה לא על חשבון הילד שלי
כאימהות, אנחנו נוטות לחשוב שאם ניתן לעצמנו, זה בהכרח על חשבון ילדינו. איך אוכל “לנטוש” (אימהות רבות שאני פוגשת משתמשות במונח הזה) את התינוק הקטן שלי אפילו לכמה שעות? הוא ייפגע מזה. אני מכירה אותו הכי טוב. מה זה אומר עליי כאמא אם אני רוצה שיהיה עם מישהו אחר, ובשביל מה? שאוכל לשתות קפה? הרי כל כך רציתי להיות אמא, איך ייתכן שאני רוצה להיות רחוקה ממנו?
אז אני כאן כדי להגיד שהכל בסדר. הרצון שלך להתאוורר אומר שאת אמא שחיה באינטנסיביות, שיש בך מעבר לסיזיפיות שבאימהות, שאינך רוצה לוותר על עצמך. כולנו רוצות להתאוורר, וזה הכי הגיוני בעולם. כשאת מאפשרת לעצמך ונותנת לעצמך מקום, את גם עושה לילדייך אמא מאווררת, ואמא מאווררת יכולה לתת לילדיה יותר. זה win win לכולם. כשאת נותנת לעצמך, את גם נותנת לסביבתך.
בכל פעם שתרצי (ואני מזמינה אותך לעשות זאת) להכניס אל סדר היום העמוס שלך משהו שמתחשק לך, גם על חשבון זמן הילדים, אמרי לעצמך (ואפילו כתבי ותלי על המקרר):
אני עושה לילדיי אמא מאושרת ומאווררת.
אני רוצה להיות אם לעצמי.
כשאני מוותרת על הצורך הבלתי אפשרי להיות סופרוומן, סופר-אמא, מפיקת על שסרטה מושלם ללא רבב, אני יכולה להתחבר לעצמי יותר, וזה מקרין החוצה.
כשאני מקבלת את חוסר המושלמות שלי, אני יכולה לקבל את עצמי באמת.
לא משנה אם אחיה בהצגה, או בסרט-
הדמות שלי מושלמת בחוסר המושלמות שלה. כתבי לי למטה בתגובות מה תעשי השבוע למען עצמך כדי להתאוורר.