תהיי בינונית. כן כן, כתבתי את זה.
אני יודעת שאת קוראת ומשפשפת את העיניים, שכואבת לך הבטן ומגרד לך בגוף כשאת קוראת את המילה הזו.
באמת יצא לה מוניטין רע.
גם אני מאוד לא אהבתי את המילה הזו, עד שהבנתי את המשמעות האמיתי שלה,
את זה שהיא מייצגת את הדמות העגולה שאני רוצה להיות, את הטוב והשפוי בעולם, את בסיס האם שלי.
אז למה אני שולחת אותך להיות בינונית?
עפ״י האקדמיה ללשון עברית-
בינוני = בעל דרגה אמצעית, אשר נמצאת בין שתי דרגות קיצוניות ומנוגדות ואינה קרובה במיוחד לאף אחד מהן. כלומר- לא יותר מדיי ולא פחות מדיי.
אנחנו חיים את חיינו בתוך קטבים- כן/ לא, שחור/ לבן, טוב/ רע. כל סיטואציה, כל רגש, כל התנהגות וכל מחשבה ניתנת להמשגה בקטבים.
המטרה שלנו- להיות בינונית/ בין לבין/ דמות עגולה.
אנחנו לא רוצות להיות בקצה הרצף- זה מה שמייצר פרפקציוניזם, תפיסה דיכוטומית, תבנית מחשבה מקובעת.
ובקצה קצהו של הרצף הזה- חוסר שביעות רצון מהחיים, דיכאון.
מה אנחנו כן רוצות?
גמישות- רגשית, מחשבתית והתנהגותית.
דמות עגולה (ובינונית) מחפשת בחייה פתרונות עגולים. יש לה ארגז כלים רחב ועגול, וממנו היא בוחרת לשלוף את המתאים והמדויק עבורה ברגע נתון וספציפי.
היא בוחרת איפה היא רוצה להיות על הרצף.
היא גמישה מספיק כדי להבין שכל מצב מזמן בחירה אחרת שלה בתוך הרצף.
היא לא רוצה להיות הכי הכי/ מאה אחוז/ מושלמת (כי היא מבינה שאין דבר כזה ולא מוכנה לשלם את המחיר היקר של המושלמות).
היא רוצה להתמספק ולצעוד בדרכה מאשר לשאוף למושלמות בלתי קיימת ולהיתקע.
אני מאחלת לך שכמה שיותר בחייך תכניסי קצת בינוניות.
לא במובן של חוסר רצון להשיג מטרות, לא במובן של חוסר הישגיות, אלא במובן של לשים את עצמך במרכז,
להיות טובה דיה עבורך קודם כל.
לדעת שקודם כל את, שחשוב שיהיה לך טוב,
שתהיי בין לבין. לא מדיי, בשום דבר. שתהיי גמישה ותדעי מה נכון ומדויק עבורך בכל רגע נתון, וגם תפעלי בהתאם.
שתגשימי את החלומות שלך עם כוונת לב לטובתך.
שולחת לך חיבוק גדול,
חני