• youtube-logo-button
  • pinterest-logo-button
  • instagram-logo-button
  • facebook-logo-button
עיצוב: נסטיה פייביש | הטמעה: בנצי זסלבסקי © כל הזכויות שמורות לחני סער

September 24, 2019

כבר כמה שנים שיש לי בראש פוסט
על המיץ של הזבל
שלא עוזב אותי, אבל גם לא יוצא החוצה.

אולי כי גם אם מדברים כבר הרבה על הקושי שאחרי הלידה,
עליו פחות מדברים.

יותר מדברים על התקומה מהמשבר,
על היציאה מהדיכאון, על קושי ועל מורכבות,
והיום אני רוצה לכתוב על המיץ- המלוכלך, הדלו...

June 13, 2019

שומעת שניה? 
תסתכלי לי רגע בעיניים. 
אני את, 30 שנה אחרי התמונה הזו. 
אני רוצה לספר לך כמה דברים. 
אני רוצה לספר לך שאת יפה. 
כן, בחרתי דווקא במשהו לכאורה שטחי, 
אבל הוא כל כך לא. 
אל תתאמצי להסתיר, להתחבא מאחורי בגדים כהים. 
תלבשי צבעוני, תלבשי את עצמך. 
נכון, כשתסתכל...

May 4, 2019

בהרבה מאוד מצבים אנחנו מרגישות כנשים שהן אמהות שהקרקע שלנו רעועה,
שאם יבוא מישהו וינשוף לעברנו, פווו קטן, אנחנו עפות כמו עלה נידף ברוח.

לפעמים גם הילדים שלנו מרגישים את זה.
 

כשאנחנו עוברות יום קשה בעבודה, כשיש איזה שינוי פתאומי, כשאחד הילדים חולה, באיזשהו מעבר, אפשר להר...

January 7, 2019

אני מאלה שלוקח להם זמן לקום בבוקר. 
אני יודעת, יש כאלה שמתעוררים ויכולים ישר לנהל שיחות נפש מקיפות ועמוקות. 
אני לא. 
אני מרגישה שאני צריכה לאסוף את חלקיקי הלילה שלי. 
אני זקוקה למרחב שלי להתעורר בקצב שלי מבלי שמישהו יצטרך ממני משהו-

תשומת לב, חולצה (או חצאית חד קרן) א...

December 21, 2018

כמו צוענית אני מסתובבת לי בעולם. 

נכון, אני לא בדיוק הטייפ קאסט הצועני, את צודקת.
אני לא כזו הרפתקנית, פוחדת מטיסות ואוהבת לבלות בקרבת מקום. 

אבל בנפש, הו בנפש, אני צוענית לגמרי.

נפשי נודדת ונדדה במשך הרבה שנים למחוזות אחרים- למחוזות צרכיהם של אחרים, למחוזות הריצוי, למחוז...

October 18, 2018

זה פוסט שהתבשל בתוכי חודשים רבים. 
הוא בעבע ובעבע, והצליח לצאת החוצה בפייסבוק, בפוסט מהבטן שזכה להרבה מאוד תהודה. 

כאן אפשר להגיע אל הפוסט המקורי. 

וכך הוא נכתב:

פוסט שמתבשל בי חודשים. 
שני ילדים זו לא משפחה. 
את המשפט הזה אני שומעת וקוראת בגירסאות שונות בשנים האחרונות,...

September 1, 2018

מעברים. 

למרות שהזיכרון לא משהו, את המעבר לכיתה א׳ אני זוכרת. 

אני זוכרת שהתרגשתי לקנות את הציוד- את הריח החדש חדש של הספרים והמחברות. 

אני זוכרת את טקס עטיפת הספרים והמחברות בכל שנה מחדש. 

התרגשתי ללמוד לקרוא, כאילו הרגשתי שהמילה הכתובה תהפוך להיות ידידת אמת בעתיד. 

אני זו...

June 30, 2018


בשבוע שעבר נסעתי לסדנת סופ״ש למטפלים בנווה שלום. 
זו הייתה הפעם הראשונה בה אני נוסעת לבד לסדנה בה לא הכרתי אף אחד מהמשתתפים. 
התרגשתי מאוד, וככל שתאריך הסדנה התקרב גם שמתי לב לסטרס, לאור נדלק בתוכי של פחד, לחץ. 


ועלו בי נושאים של לבד וביחד, שלי מרגישה בודדה בתוך קבוצה...

May 10, 2018

לפני כחודש כתבתי את הפוסט החשוף ביותר שכתבתי מעולם- "מי מסתתרת מאחורי המסכה". הפוסט הזה היה הנצפה ביותר שאי פעם היה לי, ועורר תגובות רבות של נשים ונערות שפנו אליי בפומבי או בפרטי כדי לספר שהתרגשו וננגעו.

April 22, 2018

אני ילדה מגודלת.
משום מה הביטוי "ילד מגודל" זכור לי מהילדות כשם גנאי, אבל אני באמת מאמינה שאנחנו כאלה- ילדים מגודלים בגופים של אנשים בוגרים. 
אז אני ילדה. מגודלת. 
גם אם אני בגוף של אישה, גם אם אני נדרשת להיות המבוגרת האחראית. 
בכל פעם כשאני אוספת את עדי שלי מבית הספר,...

Please reload

רוצה לקבל את כל הפוסטים החדשים ישירות למייל שלך?

Please reload