לעבוד עם הכעס שלי

כשאני כועסת, מתבוננת עליי מישהי מלמעלה. זו השופטת הפנימית שלי. קרואלה דה ויל. זו שלא משנה מה אעשה, תגיד לי שאני לא מספיק טובה.

היא מצקצקת עליי בלשונה, בוחנת אותי מלמעלה על למטה. היא אומרת לי שלכעוס זה לא נשי, שאולי אפנה את הרגשות שלי פנימה במקום החוצה, שזה יצית אש.

ואני הרי מכבה שריפות, לא מדליקה אותן. אם אני רוצה להיות טובה, אם אני רוצה להיות בסדר, כדאי שאפנים, שאחביא, שאסתיר, שאראה כאילו הכל בסדר איתי. שאשחרר (עצה שלא עבדה לאף אחת אף פעם).


מערכת יחסים מורכבת יש לי עם כעס.

ולא רק לי. להרבה נשים שאני פוגשת בקליניקה יש מערכת יחסים כזו.

אנחנו גדלות בתוך תרבות שעדיין מכתיבה לנו תכונות גבריות ונשיות, עדיין נחשב יותר גברי מנשי לכעוס.

חלקנו גדלנו כילדות ״טובות״- מרצות את הסביבה, נענות לצרכי האחר (לפעמים עד ביטול הצרכים שלנו), וזה לא מתאים לכעס.


כל אחת מאיתנו למדה במהלך חייה שיש רגש אחד שלא כדאי לה להרגיש.

יכול להיות שבבית קיבלנו קיתונות של ביקורת על כעס, עצב או תסכול. יכול להיות שמרוב שרצינו להיות ילדות טובות, כל מנעד הרגשות המכאיבים נדחק אל בוידעם דמיוני.

כך או אחרת, הרגשות שלנו מסתדרים בשכבות.

השכבות העליונות הן השכבות שאנחנו מרשות לעצמנו להראות החוצה.

השכבות הפנימיות הן מה שאנחנו באמת באמת מרגישות.


למשל- כשהייתי נערה, הייתי הרבה יותר עצובה מכועסת. כלומר- עצב היה בשכבה גבוהה יותר מכעס מבחינתי.

עצב היה יותר נגיש לי מכעס, או אם תרצי- העצב החביא הרבה פעמים כעס.

כעס מכסה עצב,

עצב מכסה כעס,

שמחה מכסה הרבה דברים,

תסכול מכסה חוסר אונים.


כעס הוא רגש ראשוני ומאוד מאוד חשוב.

נכון- בחברה שלנו נוטים להסתכל על כעס כאל בעיה, להתמקד בצד שלו שפוגע במערכות יחסים ומקשה עליהן.

אבל, וזה אבל גדול, כעס הוא כוח בריא ורב עוצמה בחיינו.

הכעס שלנו קיים כרגש, מפני שהוא נתן לאבות אבותינו יתרון אבולוציוני.

הכעס שלנו מתריע על אי צדק, בדיוק כמו שהפחד מתריע על סכנה.

בכעס יש מרץ, טעינת אנרגיה שעוזרת לנו להתמודד עם תחושת חוסר ההוגנות וחוסר הצדר שמצטרפת אל הכעס.

קצב הלב שלנו עולה, הדופק מואץ, מערכת העצבים שלנו נכנסת לפעולה ונותנת לנו אנרגיה להגיב.


כעס הוא גורם מניע.

אפשר לבטא אותו בצורה נכונה ומחוברת אלינו מבלי שתהיה אלימות או עוינות כלפי הצד השני.

כעס צריך עיבוד, פריקת אנרגיה ובחירה.

בתוך הבחירה, יש כמה אפשרויות. חלקן מרחיקות אותנו מעצמנו, חלקן מביעות כעס בצורה מבוקרת וטובה.


הקלטתי פרק מיוחד בפודקאסט שלי על איך לעבוד עם הכעס (מבחינת החשיבות שלו ואיך ניתן לפרוק אנרגיה בעתות כעס)- אפשר להגיע אליו מכאן.


ויש לי פוסט מפורט מאוד באינסטגרם שמתאר את כל הדרכים להבעת כעס, ואיך ניתן להביע אותו בצורה מבוקרת והכי חומלת וקרובה אל בסיס האם שלנו. אפשר להגיע אליו מכאן.


כמו תמיד, אני מזמינה אותך לכתוב לי במייל מחשבות, הרהורים, איך את מתחברת אל כעס.

חיבוק,

חני