זוכרת את הסרט שיצא לפני כמה שנים-"היום השלישי"? הוא דיבר על הזעזוע שנוצר בעקבות פלישת החייזרים לארה"ב ביום השלישי לאחר שחללית מוזרה הופיעה בשמיים. והאמת? בחוויה שלי, היום השלישי שלאחר הלידה מייצג תחושה די דומה של פלישה, זעזוע, וטריפת כל הקלפים שהיו מוכרים לנו עד כה. מהיום השלישי לאחר הלידה הראשונה שלי אני זוכרת בעיקר הלם, רצון לברוח ו/או לישון ולנוח, תחושה שאלה לא החיים שלי, כמו צפיה בסרט, כל הדמויות רצות ואני כמו בתוך בועה של תחושות ורגשות, כמו בסיר לחץ. מעולם לא הייתי כל כך בודדה כמו ביום השלישי לאחר הלידה. היו סביבי אנשים רבים, ועדיין הרגשתי לבד.
הפנטזיה על היום השלישי לאחר הלידה
היום השלישי לאחר הלידה הוא היום שבו אנחנו בדרך כלל משתחררות מבית החולים או בית היולדות (אם אנחנו בוחרות ללדת שם). בדימיון שלי ראיתי את עצמי נכנסת הביתה עם התינוקת הקטנה, מתקלחת, נחה, והיא- כמו ביומיים הראשונים בבית החולים, "ישנה כמו תינוק", אוכלת לפרקים. נחת.
ומה קורה בפועל? בפועל- ההורמונים שבוחרים דווקא את היום השלישי לאחר הלידה להציף. אני זוכרת את הבכי שעלה בי ללא סיבה מוגדרת וללא שליטה, ואת תחושות האשמה, שאני לא בסדר.
"איך אני יכולה לבכות כשבידיי נמצא התינוק המדהים שבחרתי להביא לעולם?"
וברמת הנפש, בבת אחת, ממצב של תמיכה בלתי פוסקת, וסיוע מגורמים מקצועיים, אני לבד, עם עול האחריות המטורף הזה של טיפול בתינוק.
בספרו המדהים "הולדתה של אם", ד"ר דניאל סטרן מתאר את האחריות הביולוגית, ההישרדותית של האם. המשימה הראשונה והעליונה של אם שנולדה היא הישרדותו הפיזית של תינוקה, ואם עד היום השלישי היא יכלה להיעזר ולהיתמך בגורמים מוסמכים, כשהיא יוצאת אל הטבע, אל ביתה, היא מתמודדת לבדה.
תחושת הבדידות מתחילה להציף אותנו, כמו ההורמונים, ויחד עם הכאב הפיזי מהלידה, עול האחריות וחוסר התמיכה מהגורמים המקצועיים, יש כבר ניצני אשמה ובושה, ניצני ה"לא מספיק טובה", ומתחילות מערבולות של תחושות מורכבות וקשות. אז איך תוכלי להקל על עצמך ביום השלישי שלאחר הלידה? 1. חבקי את עצמך חיבוק גדול. עברת אירוע משמעותי ומכונן. היום מתחילה ההסתגלות האמיתית שלך לחיים החדשים, לתינוק חדש, לזהות חדשה. הכל בסדר! כל מה שאת מרגישה לגיטימי והגיוני, גם אם את מרגישה את כל קשת הרגשות יחד, וגם אם את מרגישה רק עצב, ואפילו כעס ותסכול על המצב. תני לך מקום.
2. לעתים, ביום השלישי לאחר הלידה ובטווח של כמה ימים אחריו, כל האורחים שחשו חוסר נעימות לבקר אותנו בבית החולים/ היולדות (או לא הספיקו), מעוניינים להגיע ולבקר. אני מזמינה אותך לבדוק- האם מתאימים לך ביקורים בשלב זה? אם ענית בשלילה ואת מעוניינת בזמן לעצמך, זמזמי לעצמך את השיר "אני לא זמין, אני לא פנוי" של מושיק עפיה ותני לעצמך את המקום והמרחב להסתגל. תקשרי את הצרכים שלך, וככל שתהיי שלמה עם הבחירה, כך המסר יעבור בנועם ובשלמות אל האורחים המצפים.
3. בדקי עם עצמך מה הכי יקל עלייך בנקודה זו, וכוונני את הסביבה שלך לשם. אם הכי יעזור לך אוכל בקופסאות, תקשרי את זה. במידה ויש לך ילד גדול ותרצי בייביסיטר עבורו כדי שתוכלי לנוח, תקשרי את זה. את היחידה שיודעת מה תיחשב עזרה עבורך, השתמשי בתחושות הבטן שלך ולכי איתן. חיבוק גדול. את מוזמנת לשתף אותי למטה על תחושותייך ביום השלישי לאחר הלידה, ומה עזר לך.