• youtube-logo-button
  • pinterest-logo-button
  • instagram-logo-button
  • facebook-logo-button
עיצוב: נסטיה פייביש | הטמעה: בנצי זסלבסקי © כל הזכויות שמורות לחני סער

7 עצות הזהב שלי ליולדת הטריה

19.3.2016

אני זוכרת את עצמי לאחר הלידה- מבולבלת, עייפה, מטולטלת מצד לצד עם כל פידבק שקיבלתי.

בטוחה שזה יימשך לנצח, מרגישה אשמה ומתביישת על הקושי שאני חווה.

אני אמורה להיות מאושרת.

אני מבינה אותך, ומהמקום הזה, כתבתי לך באהבה את 7 המלצות הזהב, העצות הטובות ביותר שאוכל לתת לך בשנה הראשונה לאחר הלידה.

 

1. "כי ככה זה לאהוב את עצמך"-

את נמצאת בתקופה מטלטלת בכל האופנים.

את נושאת על גבך וכתפייך משא כבד של רגשות אשמה, בושה, ביקורת פנימית וחיצונית.

את מרגישה שאת אמורה להיות מאושרת, להתחבר אל התינוק מהרגע הראשון, לתפקד בחיוך בכל החזיתות, ואת לא.

הפער בין מה שציפית למה שקיבלת בלידה ולאחר הלידה גדול וקשה מנשוא.

מכל עבר, את מקבלת עצות שמתחילות בצמד המילים: "אני אמורה."

את מרגישה שאת "אמורה" כל כך הרבה.

ומה את רוצה?
 

חבקי את עצמך חזק, ובקשי חיבוק מאדם קרוב.

אמרי לעצמך שאת נהדרת, שאת עושה את המיטב שלך,

שבדיוק כמו שאת זה הכי טוב בעולם.

קבלי את תקופת ההסתגלות שלך אל המעבר לאימהות ותני לעצמך זמן ומרחב לנשום-

פיזית ונפשית.

לגיטימי והגיוני לחוש קושי לאחר אירוע כה עוצמתי כמו הלידה.

הכל משתנה סביבנו ובתוכנו.

קבלי את הקושי בהבנה, וחשוב מכך- קבלי את עצמך כמי שחווה קושי.

אין זה אומר שאת "לא מספיק" כפי שאת אולי חשה, זה אומר שאת מגיבה אל השינוי המהיר, העוצמתי והקיצוני שאת חווה.
זה אומר שאת אנושית.

 

2. "אנחנו במסך עשן, מתנדנדים מפה לשם"-

הקושי מבקש אויר.

כשהוא חי לבדו, ובוודאי אם הוא תחת מעטה בושה, הוא מתעצם ומעוניין לצאת החוצה.

תני לו מקום- אווררי אותו.

לנשים רבות שליוויתי עזר מאוד לכתוב את הקושי בכתיבה אינטואיטיבית, כל מה שעולה ללא צנזורה.
הכתיבה והשיתוף משחררים אותנו מלהיות לבד עם המשא הכבד הזה.
תני מקום לקושי, לצל שעולה. הוא הגיוני ולגיטימי בתקופה הזו.
שתפי אחרים שאת מרגישה נוח במחיצתם (פיזית או וירטואלית) בתחושותייך, אל תישארי איתן לבד.

 

 

3. "אני לא זמין, אני לא פנוי"-

בתקופות קדומות, סביב אישה לאחר הלידה הייתה קהילת נשים תומכת שסייעה לה-פיזית ונפשית.

כיום, הקהילה שמלווה אישה מיד לאחר הלידה הם החברים ובני המשפחה שמגיעים לבקר.

הם מגיעים עם שפע של רצון טוב, שלל עצות וכל הכוונות הטובות שבעולם לעזור, אך את עייפה, כואבת, מסתגלת, מבולבלת.

במידה ואינך מרגישה בנוח לקבל אורחים, אפשרי לעצמך את המרחב האינטימי להסתגלות אל המצב החדש ולעיכול החוויה שעברת.

 

4. "לפעמים פותח דלת לקבל מכר"-

כובד האחריות שנוחת עלינו בפתאומיות לאחר הלידה טומן בחובו צורך בסיסי לשליטה.

את כל הזמן עם תינוק, אינך מסוגלת לחשוב על עזיבתו לרגע אחד. הדמיון לוקח למחוזות שבהם התינוק לא יקבל את המענה שהוא זקוק לו מכיוון שאת לא שם,

שהעולם יתמוטט בלעדייך.

 

אני מזמינה אותך לבקש את העזרה הספציפית והמדויקת עבורך ולאגור כוחות.

היא יכולה להגיע בצורת קופסאות מזון, שחרור לשינה או מקלחת, מפגשים עם דולה לאחר הלידה, בייביסיטר, יציאה מהבית.

שאלי את עצמך איזו עזרה נכונה עבורך בזמן הזה, בנקודה הזו, ואפשרי לעצמך לבקש אותה.

אנשים רוצים לעזור, הם ישמחו על ההזדמנות לתת לך את המענה המדויק עבורך.

 

5. "חלליות- להיות או לא להיות?"

אני זוכרת מעצמי את התחושה שכל בחירה אימהית שאעשה היא הרת גורל.

התינוק נראה שברירי, שלל העצות המוחלטות שנמצאות באתרי האינטרנט, בקבוצות ובמשפחה נוטעות את הפחד מבחירה לא נכונה: בהנקה, בשינה, בהחזקה, במשחק.


אבל בעצם, מעט מאוד היבטים באימהות מוחלטים כפי שנדמה.
רק בסוגיות רפואיות ובטיחותיות, המדיניות מוחלטת. רוב הסוגיות שאיתן את מתמודדת ביום ביום אינן כאלה.

הרגישי חופשיה לבחור על-פי האינטואיציה שלך, הקשיבי לבטן שלך. היא חכמה ויודעת.
הרגישי חופשיה לשנות ככל שאת לומדת את עצמך כאם ואת תינוקך.
כשאת מרגישה שפחד הבחירה מציף אותך, עצרי. נשמי. אמרי לעצמך שהדברים אינם מוחלטים כפי שנדמה לך, 

ואז תוכלי לחזור אל הסיטואציה עם אנרגיה קצת אחרת.

 

 

6. "ניצוצות של הבנה שוב חולפים כמו סרט נע"-

בשנה הראשונה לאחר הלידה, השינוי הוא הדבר הקבוע ביותר.
מדי יום התנהגות התינוק משתנה: הוא אוכל אחרת, ישן אחרת, אינו מסגל עדיין הרגלים.
קשה לעכל את חוסר הוודאות וחוסר השליטה.
הכיני את עצמך מראש שבכל יום יהיו בלת"מים, וכל תכנון נתון לשינויים. 
זה קשה, אך יש כאן גם הזדמנות: כל יום הוא התחלה חדשה, לעתים גם כל שעה.

 

7. "אם מתחשק לך לפעמים"-

אני יודעת- זה נשמע פרדוקסלי: איך חופשת לידה מסתדרת עם "מה בא לי"? איך אוכל לתת לעצמי, כשהתינוק שלי צריך אותי כל הזמן?
אם אתן לעצמי, זה על חשבונו.

ההיפך הוא הנכון. כשאת מאפשרת לעצמך להתחבר למה שעושה לך טוב, למה שבא לך (גם בדברים הקטנים ביותר), את מתמלאת באנרגיה. כשמיכל האנרגיה שלך מלא, את יכולה לטפל בתינוקך טוב יותר, להיות רגועה יותר. Win Win לכולם.

 

חשבי עם עצמך מה מתחשק לך, מה עושה לך טוב, מה בא לך. דמייני את זה קורה- אותך שותה קפה עם חברה בעודו חם, מסאז' טוב, מוסיקה שמחה, ארוחה טובה. איך את מרגישה שם?

חברי את הדמיון למעשה- עשי בכל יום דבר אחד שמתחשק לך לעשות, שעושה לך טוב. הרבה מן הדברים אינם דורשים התארגנות מיוחדת ומכבידה, אך הם יכניסו קלילות ותשוקה לחייך בתקופה מורכבת זו.

ולסיום סיומת, אני רוצה להקדיש לך את אחד השירים האהובים עליי, שמתחבר במדויק בעיניי לכל מה שכתבתי למעלה: 

 

 

 

Please reload

רוצה לקבל את כל הפוסטים החדשים ישירות למייל שלך?

Please reload