יש תקופה אחת שלא מדברים עליה בכלל. נקרא לה תקופת ה"אמאמהעכשיו". תקופת האמאמהעכשיו מתחילה משהו כמו 3 חודשים אחרי הלידה, כשהשלב ההישרדותי מאוד מעט דועך.
כשיש לנו פנאי לעצור לרגע ולחשוב- מה עכשיו בעבודה? מה עכשיו עם התינוק/ת? לשים אותו במסגרת? להישאר? מה עכשיו עם הזוגיות שנדחקה הצידה? מה עכשיו עם הגוף שלי שכל כך השתנה? מה עכשיו עם החברות? מי אני רוצה עכשיו, אחרי המפץ הגדול, בחיי? מי פחות? מה עכשיו איתי? מי אני בכלל? אני אמא. זה כבר ברור. אני כבר מסוגלת להגיד את זה, להרגיש את זה. אבל אני? אני שמעבר לאימהות? מי אני? השתניתי מאוד. השארתי הרבה דברים מאחור, וגם נשארתי אותה אחת- עם רצונות, תשוקות, חיים. איך משלבים את כל זה? לאחרונה חשבתי הרבה על התקופה הזו, התקופה שלאחר הלידה אבל קצת אחרי, התקופה שלעתים אני קוראת לה "שלב ב' של האימהות". כבר מדברים די הרבה על התקופה שלאחר הלידה כמיקשה אחת, אבל ספציפית על התקופה הזו פחות. ובתקופה הזו יש כל כך הרבה התלבטויות, כל כך הרבה מכשולים, כל כך הרבה אבנים קיומיות שנהפכות יחד, כל כך הרבה החלטות שצריך לקבל. בתקופה הקרובה אכתוב סידרת פוסטים על תקופת ה"אמאמהעכשיו" מזוויות שונות.
אמאמהעכשיו בקריירה?
העקצוצים האלה שמתפשטים בכל הגוף, ההבנה שהדברים לא יחזרו להיות בדיוק כפי שהם היו. אני מרגישה את עצמי קצת אחרת, אני מבינה שחשובים לי דברים אחרים. אני אחרת אחרי המפץ הגדול הזה, ועדיין- יש לי לפעמים מחויבויות.
אני לפעמים רוצה לחזור לאותו המקום בעבודה, ולפעמים מבעבע בי רצון לשינוי- לעבודה אחרת, לעסק עצמאי, לתחביב לצד העבודה.
אז בין אם את יודעת שאת חוזרת לאותו המקום ובין אם יש בך בעבוע לשינוי, יש לי בשבילך כמה הזמנות לחקירה פנימית שיעזרו לך לעשות סדר. ההזמנות האלה, כמו תמיד, כרוכות בכתיבה, כך שאני ממליצה בחום שתקחי לך כלי כתיבה מראש לפני שאת מתחילה לקרוא אותן:
1. מה חשוב לי בעבודה? כתבי כל מה שחשוב לך במקום העבודה או כשאת מדמיינת את העתיד המקצועי שלך. נסי לא לכתוב את הביטויים החיצוניים, את התחומים הקונקרטיים שבהם תעסקי (כמו כספים, אדמיניסטרציה, ניהול אנשים), אלא את המהויות שחשובות לך, הערכים שחשוב לך שיתקיימו בקריירה שלך (למשל- איזון, עניין, דינמיות). פרסי על הדף את כל מה שחשוב לך, ולאחר מכן, בחרי את 5 הגדולים- 5 המהויות שהכי הכי חשובות לך, והן יהיו אבני הדרך שינחו אותך בהמשך, הקריטריונים שלפיהם תוכלי לבחון כל הצעה לגופה.
2. במה אני טובה?
כתבי את כל מה שאת טובה בו, בכלל, גם אם נראה לך לא רלוונטי לעבודה. כתבי את כל הכישורים, היכולות והחוזקות שלך- מגוון המיומנויות הבינאישיות והאישיות שלך. אם את יודעת שאת טובה בכתיבה, כתבי את זה. אם את יודעת שיצירת קשרים בינאישיים הם הצד החזק שלך, כתבי את זה. במידה וקשה לך להצביע על התחומים שבהם את טובה, שאלתי 3 אנשים מתחומי חיים שונים במה את טובה וחזקה לדעתם. כשהם עונים לך, הקשיבי, ורק אם יש משהו שנאמר שאת ממש לא מבינה ונראה בעינייך תלוש, בקשי דוגמא, שאלי למה.
3. ממה אני נהנית? ערכי רשימה של כל הדברים שאת נהנית לעשות (ממש כולם, לא לפחד שזה יותר מדיי). בשלב הזה, את בטח אומרת לעצמך: "אבל למה זה רלוונטי לעבודה שאני אוהבת לקרוא?" סופר רלוונטי. ככל שתהיי במודעות ותתמקדי בדברים שגורמים לך לכיף והנאה, זה ייצור עוד אבן של בהירות בדרך שלך. למשל- אם את אוהבת לכתוב ואת מעוניינת בשינוי מקצועי, יכול להיות שהמקצוע החדש יכול לכלול כתיבה, או יצירה מתחום אחר. חפשי גם כאן את מהויות ההנאה, פחות את הקליפות החיצוניות. כלומר- יצירה יכולה להיות מהות, חשיבה, אינטראקציה עם אנשים. שימי לב שבכל אחת מהמהויות הללו מקופלות אינספור אפשרויות פרקטיות לתעסוקה, וזה מה שאנחנו מחפשות- להרחיב על מנת לצמצם. 4. איפה אני זורמת?
מיהי צ'יקסנטמהיי, פרופסור לפסיכולוגיה חיובית מאוניברסיטת קלרמונט, מדבר בספריו ובמחקריו על חווית זרימה (Flow), חווית האושר המיטבית. זרימה מתרחשת כשאנחנו פועלות בריכוז מלא והנאה. זרימה מתרחשת כשאני והעשייה שלי מתאחדות, כשיש הרמוניה בינינו. כל תשומת הלב שלי נשאבת אל הדבר שאני עושה, כך שיכול לעבור זמן רב מבלי שארגיש כי הייתי כל כך מרוכזת וממוקדת בחוויה. כשהילדה שלי משחקת בלגו מתרחשת זרימה. היא אחד עם הפעולה הזו, וגם אם יהיה רעש גדול או נעבור לידה, היא מרוכזת ויכולה להיות כך במשך זמן רב. זה קורה לי כשאני כותבת, קוראת או עורכת תמונות (כן, יש לי תחביב עריכת תמונות לאחרונה, כי גיליתי שם זרימה). איפה הזרימה שלך? איפה את "מאבדות את עצמך" בתוך הפעולה? ככל שיהיו יותר רגעי זרימה בקריירה שלך ובכלל, בחיים, תהיי שלווה יותר ומאושרת יותר.
5. למה אני זקוקה? כתבי לעצמך באיזו סביבת עבודה את נמצאת במיטבך. זה קצת דומה לסעיף 1, אבל גם שונה. בסעיף הזה אני מתכוונת למענה על הצרכים שלך. האם את זקוקה לחופש בעבודה, למרחב אישי שלך, לשעות גמישות? כל הצרכים הללו חשובים ומשמעותיים בבחירת הדרך המקצועית שלך. כתיבת הצרכים יכולה לעשות סדר בצרכים הפיזיים (כמו שעות, מרחב) ובצרכים הרגשיים (חופש, משימות מוגדרות וכד'). כאן אנחנו עוברות לרובד הפרקטי יותר של בחירת עתיד מקצועי, לעומת הסעיף הראשון שדיבר על ערכים מופשטים יותר.
אני יודעת, בפוסט הזה יש הרבה עבודת תשתית.
אני מאוד מאמינה בבנית תשתית, בתכנון ובהבנה של הבסיס שלנו לפני היציאה לדרך, לפני התנועה הפיזית הראשונה.
ועוד דבר- תקופת האמאמהעכשיו יכולה להגיע בתקופות שונות בחיים, בתקופות מעבר. הסעיפים שהצעתי, ההזמנות לעבודה פנימית, הן גנריות ויכולות להתאים לתקופות שונות בחיים.
כמו תמיד, אשמח לקרוא על תובנות חדשות שהגיעו, מה גיליתן כאן בתגובות או בהודעה פרטית. אמאמהעכשיו- מתחילות לעבוד (תרתי משמע). והנה שיר נהדר בעיניי להתנעת האנרגיה-